חברים יקרים, שלום רב.

בימים אלה, של סיכומים וחשבון נפש ביחס לשנה הקודמת, הנמהלים בתקוות ובאופטימיות (זהירה, כמובן)
לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, בחרתי לכתוב מאמר זה בנימה אישית. אני תקווה, שהוא יביא אור ואופטימיות לכולנו.

תחילה, ברצוני לחלוק אתכם סיפור הודי קצר:

אם שלחה את בנה לחנות המכולת ובידו בקבוק ריק ושטר של 10 רופיות לקניית שמן. הילד הלך ומילא את הבקבוק, אך בדרכו חזרה נפל ושמט מידו את הבקבוק. לפני שהצליח לשוב ולהרימו, נשפכה מחצית מן השמן. כשראה זאת הילד, שב בוכה לאמו: " אמא, שפכתי חצי מהשמן, שפכתי חצי מהשמן!" הוא היה אומלל מאוד.
האם שלחה למכולת בן אחר ובידו בקבוק אחר ושטר של 10 רופיות. גם הילד הזה מילא את הבקבוק, ובדרכו חזרה נפל והבקבוק נשמט מידו. גם הפעם נשפכה לארץ מחצית מכמות השמן שבבקבוק. הילד לקח את הבקבוק ושב הביתה שמח ומאושר: " ראו, הצלחתי להציל חצי מהשמן! הבקבוק נפל לרצפה והיה עלול להישבר. השמן התחיל לזרום החוצה, וכולו היה עלול להישפך, אבל הצלתי מחצית מהשמן!".
שני הבנים שבו לאמם במצב דומה, כשבידם בקבוק שמחציתו מלאה שמן ומחציתו ריקה, אך אחד מהם בכה על המחצית הריקה ואילו השני שמח על המחצית המלאה.
אז שלחה האם לחנות בן שלישי, ובידו בקבוק נוסף ושטר שלישי של 10 רופיות. גם הוא נפל  בשובו ושמט מידו את הבקבוק. מחצית מהשמן נשפכה. הוא אחז בבקבוק, ושב לאמו שמח וטוב לב:" אמא, הצלתי חצי מן השמן!". אך ילד זה לא היה רק מלא באופטימיות, אלא גם בתחושת מציאות. הוא הבין שחצי מן השמן אמנם ניצל, אך החצי השני אבד, ולכן אמר לאמו: "עכשיו אלך לשוק, אעבוד קשה כל היום, ארוויח 5 רופיות ואמלא את הבקבוק. עד הערב יהיה הבקבוק מלא".
(מתוך:  "האמנות לחיות", ו. הארט, 1994).

עד כאן הסיפור. אם נתעלם לרגע מן הפרטים התרבותיים של מילוי בקבוק שמן, מן העובדה שחל איסור על עבודת קטינים ובעיקר- מן הרחמים שאנו חשים כלפי האם, שלא הצליחה לגדל אפילו ילד אחד שיודע ללכת בלי ליפול (עוד סיבה מדוע כדאי להוליד בנות?), נוכל ללמוד מספר דברים מן הסיפור.

ראשית, כשם ש"היופי הוא בעיני המתבונן", כך גם המציאות. המציאות היא לעולם סובייקטיבית, עקב הפרשנות השונה שכל אדם מייחס לאותם מאורעות. ניתן לבחור בדרך ה"קלה" ולהתמקד בקושי ובשלילי. לעומת זאת, ניתן לבחור להתמקד באלמנטים החיוביים שבכל סיטואציה ולהבליט אותם. גם במציאות שאנו חווים (אישית וכעם), יש לנו היכולת לבחור דרך אילו משקפיים לראות את המציאות. זו אינה תמיד האופציה הקלה והטבעית עבורנו, אך היא קיימת.
על פי מסורת ישראל, בערב ראש השנה גלום הפוטנציאל (הזרע) לכל השנה, בבחינת "מה שתעשה בראש השנה, תעשה כל השנה". מסורת זו, מעודדת אותנו להיות מודעים לרגשותינו, למצב רוחנו ולמעשינו לפחות יום אחד בשנה, ולבחור בפרשנות החיובית ובשמחה ביום זה, על מנת שיתר ימי השנה יהיו חיוביים ושמחים.

אני רואה בנו מעצמה- כפרטים וכעם.
במילון מוגדרת המילה "מעצמה" כ"מדינה עצמאית גדולה בעלת השפעה". כפי שניתן לראות, המילים "מעצמה" ו"עצמי" נובעות מאותו שורש- ע.צ.מ. על מנת להיות מעצמה ובעלי עוצמה, על כל אחד מאתנו לגלות קודם כל את העצמיות שלו. תהליך זה דורש התבוננות פנימית, ותחילתו בזיהוי האופן, שבו אנו קולטים את העולם שסביבנו: האם אנו נוטים בדרך כלל לבחור לראות את ההתרחשויות שסביבנו בראיה פסימית או אופטימית ? מובן מאליו, שלכולנו יש תקופות של חולשה  ו"נפילות", וישנם אכן מצבים, שקשה בהם מאוד לשמר את האופטימיות. החשוב ביותר הוא להיות מודעים לפרשנות, שאנו מייחסים לאירועים ולנסות לבחור בכל פעם להבליט את החיוב. עם זאת,  כפי שמלמד אותנו הבן השלישי בסיפור, בחירה בפרשנות החיובית אינה מספקת. בנוסף, יש להיות מודעים  למציאות, ולחתור לשנות את מה שבעינינו ראוי לשנות. לשנות את מה שאיננו רוצים שישנה שוב ושוב, פעם אחר פעם, שנה אחר שנה.

באמצעות התבוננות פנימית ואמונה בעצמנו, נגלה את העוצמה ונחיה כמעצמה. אנו יכולים להעצים עוצמה זו, באמצעות החלטה פשוטה שנקבל: להאיר את הדרך לאנשים שסביבנו. להחליט להתעלות מעל להתמקדות בקשיים, מעל לנטייה החברתית של "מקטרים ביחד"  ומעל לכניעה ל"לגיטימציית המדוכאים".

ביכולתנו להבליט בכל סיטואציה- אישית או עסקית- את הצדדים החיוביים והמשמחים. כשם שאורו של נר קטן אחד מסלק אפלה כבדה, כך גם טבען של אופטימיות ותקווה. אנשים זקוקים לאופטימיות בחייהם ומעריכים את מי שמביא אותה אליהם: לקוחות שמחים לקנות ולחזור לעסקים, שבהם האווירה ידידותית ושמחה, חברי צוות פועלים מתוך מוטיבציה פנימית ומוכנים לתרום יותר ומשפחות מתפקדות באופן בריא יותר. יש להזין ולטפח כל העת את תחושת האופטימיות והשמחה.  כשנשכיל לעשות זאת, נוכל לראות בתוך זמן קצר, כי בשעות ה"נפילה" שלנו, כשאנו מתקשים לתמוך בעצמנו ובאחרים ולשמר את האופטימיות, האנשים בסביבתנו עוזרים לנו בכך.
עבורי, זוהי הדרך להיות מעצמה- כיחיד וכעם.

וברוח הדברים האלה, אאחל גמר חתימה טובה ושנה טובה ומאושרת, שתתגשמנה בה לטובה כל משאלות הלב, שנה של בטחון ושלום, שגשוג, בריאות, אהבה, נחת ושמחה בכל המישורים.

שלכם
דנה הרשקוביץ קשה
(Visited 55 times, 1 visits today)