בשבועות האחרונים הופרעה שיגרת חיינו ע"י התפתחות מעניינת: ג'סי, כלבת החצר של השכנים מיוחמת בפעם הראשונה. כהרף עין הפכה החצר למקום מרבץ לכלבים רבים. עד כאן תופעה טבעית ללא עניין מיוחד. במהרה, התנחלו בחצר 3 זכרים: שניים מהם קטנים ממנה באופן משמעותי והשלישי, שגודלו דומה לזה של ג'סי הכלבה.
הדבר שמשך את תשומת ליבנו, היה כלב פינצ'ר קטן מאוד שהתנחל במקום וניסה את מזלו (כמובן, ללא כל הצלחה). הוא נבח ויילל בכל פעם שהכלב הגדול התקרב לכלבה, ללא יכולת לעשות דבר בנדון. התמונה חזרה על עצמה יום אחרי יום.
לאחר שהכלב הגדול תקף את הפינצ'ר הקטן, המשיך הפינצ'ר לנבוח- אך כעת מעבר לגדר, ממקום בטוח. הוא עמד שעות וימים, בלילה וביום מעבר לגדר ויילל בקול קורע לב.

אינני בקיאה באורחותיהם של כלבים. כשניסיתי לברר מדוע הוא נוהג כך,  הסבירה לי מומחית לכלבים, ש"זה הטבע שלו", שהוא אינו יכול לנהוג אחרת- עניין של ריחות ואינסטינקטים.

הדבר גרם לי לחשוב: אצל הפינצ'ר "זה בטבע שלו"- It's in his nature. אבל מה איתנו?
אנו בני האדם יצורים תבוניים, בעלי מוח מפותח, יכולות תקשורת ושפה.
אנו יכולים לקבל החלטות בצורה רציונאלית, להעריך עלות מול תועלת, לשאול: "מה ייצא לי מזה?". הרי אנו מסוגלים ללמוד, שהתנהגות מסוימת  אינה מובילה אותנו למטרה המבוקשת ולנסות גישה אחרת.

האומנם?!
כמה פעמים אנו, כ"יצורים תבוניים", נוהגים כמו הפינצ'ר זה? משחתים את כוח היצירה והיצירתיות  שלנו בתחושה ש"אין מה לעשות", שזה המצב ושחייבים להמשיך כך וממשיכים לצפות שמשהו ישתנה בתוצאות שנקבל. נתקעים במערכות יחסים, במקומות עבודה לא מספקים…

מחקרים מראים, כי איננו יצורים רציונאליים, כפי שאנו נוטים לחשוב. קבלת ההחלטות שלנו מונעת ממרכיבים רגשיים רבים: פחדים שונים, ניסיון עבר, פרדיגמות, קיבעונות מחשבתיים ואחרים, גורמים לנו לראות את הדברים מבעד למשקפיים צרים (יותר/ פחות).

גם כאשר אנו מרגישים שצריך לעשות שינוי, אנו נסוגים לעיתים קרובות עקב התחושה ש"זה גדול עלינו". הקולות הפנימיים שלנו ותגובות הסביבה מציפים אותנו בפחדים ובחסמים ובכל הסיבות ל"למה לא", למה "אסור" או "אי אפשר".

אז מה הוא "מותר האדם" מן הפינצ'ר?
היכולת לבצע שינויים בכל זאת, למרות שלעיתים הדבר נראה בלתי אפשרי. אנו יכולים להשתנות ולשנות, לצמוח ולהפרות את עצמנו ואת סביבתנו.

במסורת היהודית מקובל שראש השנה ויום הכיפורים הם זמן לחשבון נפש אך למעשה, כל רגע בחיינו מספק לנו הזדמנות נפלאה לערוך חשבון נפש ולברוא את חיינו מחדש (תחילה במחשבתנו ואחר כך במציאות הגשמית). ביכולתנו להחליט מה הם השינויים, שיעשו את חיינו למספקים ולמשמעותיים יותר וחשוב מזה: לבצע פעולות כדי להשיג את החיים להם אנו שואפים… וזהו מותר האדם מן הפינצ'ר.