חג הפסח קשור ב"לעשות סדר", לנקות, לאוורר ולארגן.
אני מאמינה גדולה בגישה, שעשיית סדר בסביבתנו החיצונית, משפיעה על ארגון מחשבותינו ותפישתנו.
לכן, לתפישתי, חג הפסח מעניק הזדמנות מצוינת "לעשות סדר" לא רק בסביבתנו החיצונית אלא גם בחיינו ובתודעתנו.
כמאמנת אישית וקבוצתית וכמטפלת ב- NLP, אני מוצאת שגישות האימון (Coaching) וה- NLP מספקות לנו מושגים וכלים שונים, המתחברים לתהליך הניקוי הפנימי והשינוי.
תהליך האימון נמשך בדרך כלל 7-12 פגישות בנות כשעה ומסייע למתאמן לבצע שינוי בו הוא בוחר, בדרך להגשמת המטרה החשובה לו. תפקיד המאמן המקצועי הוא "להיות שם" עבור המתאמן: לעודד, להאיר ולסייע למתאמן להתמקד ולהשיג את המטרות שקבע לעצמו.
אתייחס לכמה היבטים אימוניים ביחס לחג הפסח:
חג הפסח נקרא גם "חג החירות", זמן היציאה מעבדות לחירות. "ובכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצריים". יש לנו אפשרות לצאת מתוך המייצרים הפנימיים, מתוך מצריים שלנו, לצאת מעבדות לחירות.
זוהי הזדמנות נפלאה לעצור ולהתבונן בכל שנה מחדש, למה אני משועבדת? מהם הדברים שאני חייבת, שאם מישהו "נוגע" בהם אני קופצת כנשוכת נחש. מהם ההרגלים שאני חוזרת אליהם פעם אחר פעם ושואלת את עצמי שוב ושוב מדוע. הרי חלקם אינם מועילים ואפילו מזיקים.
כל אותם "אזורי הנוחות", שהתרגלנו לגבולותיהם הצרים, בדומה לפיל מאולף שאינו יוצא מתחומי זירת הקרקס למרות שאינו קשור.
זהו זמן מעולה לשאול את עצמי: מהם המקומות בהם אני "נופלת": התפרצויות וכעס? הבלגת יתר? פחדים משתקים? חוסר הערכה עצמית? חוסר אמון בזולת ובעצמי? פחד מפני יחסים בינאישיים משמעותיים ומזוגיות?
במקביל לבחינת מקומות השיעבוד שלנו, חשוב באותה מידה לנצל את ההזדמנות ולברר מהו החופש מבחינתי, מה המשמעות של להיות "בן חורין" עבורי? מה נותן לי תחושת מרחב, שמחה, שליטה בחיי, אור?
מהו החלום שלי, שמחשבה עליו מעלה על פני חיוך ונוסכת בי כוחות?
לאחר שזיהינו את אלה, אנו כבר במחצית הדרך לצאת מעבדות לחירות.
כעת, יש לבחור בשינוי- לבחור לחצות את ים סוף.
עתה יש לקפוץ למים, בדרך למטרה- בדרך ל"ארץ זבת חלב דבש". תחושת החופש נובעת מן האמונה ומההבנה, שיש לנו הזכות לחיים מלאים של אושר, סיפוק ואהבה ומתעצמת באמצעות נקיטת פעולות, שמטרתן להוציא לאור את המאווים ולברוא אותם בעולם הגשמי. אם לא נעשה זאת, אם לא נגשים את שאיפותינו, אם לא נבחר בשינוי, אזי זהו "החמץ": אותה החמצה עם תחושה פנימית חמוצה ומחמיצה. לעומת זאת, אם נבחר לבצע את השינוי, נגיע למיצוי. כדי להכין מצה ולהגיע למיצוי, אין להתמהמה יותר מדי, על מנת שה"עיסה" לא תחמיץ.
בשלב זה רבים נעצרים ונכנעים. רוצים לחזור אל "סיר הבשר", למצרים. המייצרים הפנימיים לא משחררים בקלות! במצב כזה, מומלץ לבחון אפשרות לאימון, על מנת להמשיך בדרך ולהגשים את המטרה.
מאחלת חג חירות שמח, לבלוב, בריאות ושמחה.
